ישנן שתי דרכים עבור זר לעסוק בעריכת דין בישראל. חשוב לומר שהדבר שחשוב להסתכל עליו הוא לא הלאום של הפרט, אלא מאיפה הוא קיבל את התואר שלו. בישראל ישנם שני סוגים של עורכי דין זרים: אלה שלמדו וסיימו את התואר בחו"ל, ורוצים להירשם כעורכי דין זרים לייצג לקוחות במדינות שבהן הם רשומים, וכאלה שלמדו וסיימו את התואר בחו"ל אך רוצים לקבל רישיון לעסוק במשפט הישראלי.
לגבי הראשונים, על כל הפונים לעבור את בחינת אתיקה מקצועית לעורכי דין זרים המבקשים לתת שירות וייעוץ משפטי זר בישראל, בנוסף להוכחת ידיעת השפה העברית.
לגבי האחרונים, על מנת לקבל רישיון ישראלי לעסוק בעריכת דין, על כל המועמדים לעבור את הבחינה לדיני מדינת ישראל, המורכבת מ-8 בחינות שונות (דיני ממון, משפט פלילי, סדר דין אזרחי ואתיקה מקצועית. , דיני משפחה וירושה, משפט מסחרי 1, משפט מסחרי 2, משפט חוקתי ומנהלי ודיני חובות, עבודה וביטוח לאומי), בנוסף להוכחת ידיעת השפה העברית. לאחר שעבר את כל הבחינות, על הפונה להתחיל התמחות של 18 חודשים במשרד ציבורי או פרטי, על מנת שיוכל לגשת לבחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין בישראל.
חשוב לומר שכיום, על פי תקנות לשכת עורכי הדין (נהלי בדיקה בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת הסמכה למשפט) - תשכ"ב-1962, על המבקשים לסיים את ההתמחות בת 18 חודשים על מנת לגשת לבחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין בישראל. עם זאת, תנאים אלו כפופים לשינויים ולכן כדאי להעריך את התקנות העדכניות מול לשכת עורכי הדין.
