12 באוגוסט 2022

דיני ירושה והליך צו קיום צוואה בישראל וראיות נדרשות - 8 טיפים קלים על עיזבון ישראל לשנת 2023

מה לעשות אם אדם לא הותיר צוואה בישראל, האם יורשים ישראלים רחוקים זכאים לקבל הירושה הישראלית להורות ולהיות יורשים לפי חוק הירושה בישראל?

צוואה אחרונה וצוואה לבן מדפסת נייר חוק הירושה בישראל
תמונה על ידי מלינדה גימפל עַל

מקרה מרתק שדן בשאלה מעניינת, ואחת השאלות העומדות על הפרק, היה שהמשיבים הם יורשים של אדם שעלה מפולין, נפטר בישראל ללא ילדים בישראל, ולא הותיר אחריו צוואה בישראל או מחוץ לישראל.

צו קיום צוואת ירושה בישראל שניתן על ידי הרשם לענייני ירושה בישראל חילק מחצית מעיזבונו לקרובים מצד אביו והותיר את המחצית השנייה בהנהלת המערער לטובת קרובי משפחה מצד אמו האלמונית.

לאחר כשלושים שנה, בהן לא נמצאו קרובי משפחה מצד האם, פנו המשיבים לבית המשפט המחוזי בישראל, במהלך ניהול דיני הירושה בישראל, להצהיר כי לא נותרו קרובי משפחה מצד האם בישראל וכי יש לחלק את יתרת העיזבון בין היורשים בישראל.

בית המשפט המחוזי בישראל קיבל את הבקשה. המערער טוען כי יש להוכיח פוזיטיבית בישראל כי לא נותרו יורשים נוספים, ועד אז אין לחלק את העיזבון הישראלי. 

בית המשפט העליון בישראל קבע כי במקרה שלפי חוק הירושה בישראל, אדם הטוען לזכות ירושה ישראל אינו ממלא את חובתו בהוכחת קרבת משפחתו למוריש בישראל לפי חוק הירושה, אלא חייב להביא ראיה שאין יורשים אחרים מאשר במדינת ישראל או מחוץ לישראל במקרה של יורשים ישראלים המתגוררים בחו"ל, או על היורשים להביא ראיות על פי דיני הראיות בישראל, מהו החלק של הירושה הישראלית אליו. היורשים זכאים לפי החוק הישראלי.

האם יורש בישראל יביא הוכחה שהוא היורש לפי חוק הירושה תשכ"ה-1965 בישראל.

על פי תיקי הירושה בישראל חוֹק של בית המשפט העליון של מדינת ישראל וחוק הירושה, תשכ"ה-1965, הקובע כי אין די בהכרזה כי היורש אינו מודע לקיומם של יורשים ישראלים אחרים כדי לזכות בכל הירושה בישראל.

דרישה זו מבוססת על העיקרון, וראיותיו אינן שלמות אם לא הראה כי אין יורשים על פי הדין הישראלי שקדמו לו או הזכאים לרשת עמו בישראל ועל פי חוק הירושה והירושה. החוק בישראל, באחריות היורשים בישראל הסבורים כי הם זכאים לירושה ישראלית על פי חוק.

בנוסף, חשוב להדגיש כי יש להקפיד על חלוקת העיזבון הישראלי בהתאם לקריטריונים הקבועים בחוק הירושה בישראל בצורה מדויקת ככל האפשר. היישום של שיקול זה מורכב:

מצד אחד, היא מובילה לצורך לבחון היטב ונכון את שיטת היורשים הישראלית במסגרת ה חוק הירושה בישראל, המתקיים על מנת שלא לחלק את העיזבון בניגוד להוראות חוק הירושה, תשכ"ה-1965.

מאידך גיסא, תפיסה נוקשה מדי של My בנוגע להוכחת מערכת היורשים עשויה גם למנוע חלוקה תקינה של עזבון היורשים בישראל, ובכך לסכל את תכלית הירושה על פי חוק.

חשוב לציין כי אי עמידה בדרישות ראייתיות מספקות על פי חוק הראיות של מדינת ישראל, אשר ישמשו בסיס למתן צו ירושה בישראל לרשם לענייני ירושה על פי שיטת דיני הירושה, עלולה להביא לכך השלכות חמורות. בישראל או באמצעות בית המשפט בישראל, בעוד שמופיעים יורשים שחלקם בעיזבון לא ניתן להם.

האם יש צורך להוכיח קשר משפחתי עם א יורש ישראלי, על מנת לקבל צו ירושה ישראלי על פי חוק במדינת ישראל

אם היורש המבקש לקבל ירושה בישראל יוכל להוכיח בראיות חיוביות ברמת הראיות הנדרשת במשפט האזרחי על פי הדין הישראלי, כלומר חוק הירושה תשכ"ה-1965, שאין עוד קרובי משפחה זכאים לירושה בישראל, אז הוא כמובן חייב.

הבעיה היא שבמקרים רבים הדבר אינו אפשרי בשל הקושי הרב להוכיח שאדם מסוים אינו קיים. הישראלי היה מוכן להסיק את אי קיומם של קרובי משפחה אחרים באופן הסתברותי שכן אין מדובר בנטל הוכחה טריוויאלי.

יורש בישראל שאינו יכול להוכיח כי הוא יורש בישראל לפי חוק הירושה והעיזבון בישראל.

אנו מנסים כאן להסביר כי על פי הלכת בית המשפט העליון בישראל, הקובעת כי אין לקבל את הגישה לפיה אין די במאמץ משמעותי ומקיף לאיתור קרובים נוספים בישראל.

הממצאים חייבים להתבסס תמיד על יורשי המנוח בישראל. להורות על חלוקת כל עיזבון ישראל ליורשים על פי חוק הירושה בישראל - חוק הירושה, תשכ"ה-1965. נטל כזה גבוה מדי ובמקרים רבים לא ניתן לעמוד בו, מה ששולל אותו על פי חוק הירושה, תשכ"ה-1965. ירושה בישראל.

חשוב לציין כי בית המשפט העליון בירושלים, השוכן במדינת ישראל, קבע לא פעם כי המבחן של "חריצות סבירה"יש לאמץ להקמת מפת יורשי הנפטר בישראל, אשר קיומם מותיר את היורשים הקיימים בחובתם הראייתית והם יהיו זכאים לחלוקה מלאה, הממוקמת במדינת ישראל על פי הירושה והירושה הישראלית. חוֹק.

לפיכך בנסיבות המאמר כאן, האם התשובה לשאלה מתי ניתן לומר שהקפידה באיתור יורשים פוטנציאליים היא שקידה וסבירה על פי הלכת בית המשפט העליון בישראל אינה אחידה אלא משתנה בנסיבות העניין. של כל מקרה, והכל תלוי במפת היורשים בקיים בישראל ובמקורות האפשריים לאיתורם בישראל או מחוץ לישראל. לדוגמה, בדקו האם רוב היורשים היהודים והישראלים חיים באירופה או בארצות הברית של אמריקה.

יצוין כי סבירות ההתמדה תושפע ממשך הזמן בו נעשה המאמץ ומחומרתו. זה יושפע גם משך הזמן שחלף מאז נפטר המנוח הישראלי בישראל או מחוצה לה, ולא נוצר קשר עם קרובי משפחה פוטנציאליים אחרים. סבירות המאמץ תהיה גם פונקציה של גודל האחוזה הנמצאת בישראל. 

היקף החיפוש והמאמץ בעודם מונחים על כף המאזניים הם סכומי כסף נכבדים מאוד בישראל או מחוצה לה של המוריש צריכים להיות משמעותיים יותר ביחס למצב במקרה של עיזבון שחלקו בנכסיו אינו כה גדול, כלומר. שככל שנכסים רבים של המוריש נמצאים על שמו בארץ או בחו"ל, יש לעשות מאמץ לאתר את היורשים והנטל מוטל על התובע. במדינת ישראל.

לכן ברור לנו שלפי חוק הירושה במדינת ישראל, שקידנות סבירה צריכה להיות בעלת פוטנציאל אפקטיבי, ולכן לעיתים היא צריכה לכלול פנייה למדינות זרות כמו אירופה או ארה"ב ובעיקר בערים גדולות. כמו לוס אנג'לס, ניו יורק, פלורידה לחיות יורשים כדי לאתר אותם.

יש להתייחס לכלי הפרסום גם ככלי שיכול לשרת את המטרה של איתור יורשים פוטנציאליים בישראל ומחוץ למדינת ישראל. לפיכך, כאשר ברצונך לקבל צו ירושה ולפני מתן הצו מרשם הירושה בישראל, יש לנקוט בהליך פרסום פומבי לאיתור יורשים נוספים ועל בית המשפט בישראל להכריע בעניין זה במקרה של מחלוקת עם צו הירושה בישראל.

מוריש ישראלי שלא הותיר צוואה בישראל לאחר מותו על פי חוק הירושה וחוק הירושה הישראלי תשכ"ה-1965

יורשי המשפחה - יורשים לפי ירושה ישראלית 1965

המנוח נפטר מבלי שהותיר אחריו צוואה, עלולה להתעורר השאלה, והצורך בחלוקת עזבונו לפי הוראות חוק הירושה, תשכ"ה-1965, כאשר חוק הירושה הישראלי עוסק בירושה על פי חוק, וכך קובע חוק הירושה הישראלי. בסעיף 10 לחוק הירושה מי הם בני משפחה לפי החוק במדינת ישראל תהיה:

1. מי שהיה במותו של בן זוגו של המוריש;

2. ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיו, הורי הוריו וצאצאיהם (בחוק זה - קרובי המוריש) "

חוק הירושה הישראלי קובע את העדיפות בין היורשים על פי חוק. במילים אחרות, כל ילדי המוריש קודמים להוריו, והוריו קודמים להוריו, "לפי סעיף 12 לחוק הירושה הישראלי. לכך יש להוסיף גם את כניסת יורשיו של היורש הישראלי ב. נעליו לפי סעיף 14 לחוק הירושה בישראל.

לפיכך, על פי חוק הירושה והעיזבון הישראלי, ועל מנת לקבוע במדויק את אופן חלוקת העיזבון בישראל, יש לקבוע את סדר קרובי המנוח וסדר פטירת קרוביו על מנת לברר אילו קרובים יכולים. לרשת את הירושה עם העדיפות. על אחרים, ומה יהיה שיעור חלקם בעיזבון.

מה יש לציין בבקשה לצו קיום צוואה ישראלי המוגשת לרשם לענייני ירושה בישראל בהתאם לצו הירושה

לפיכך, השאלה הבסיסית הנשאלת בנסיבות העניין היא תמיד סוגיית הנטל הראייתי הדרוש לביסוס מערך היורשים על פי חוק לפי חוק הירושה במדינת ישראל, לפיכך לפי תקנה 14 לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998 , המבקש צו ירושה ישראל, יש לציין בבקשתו את יורשי המנוח, ואם מי מהם נפטר יורשיו.

מבקש המגיש בקשה לצו ירושה בישראל, אם היורשים הם היורשים היחידים או אם יורש פלוני או לא ידוע בחיים, חייב להצהיר על כך בבקשתו.

יצוין כי התקנות והליך צוואה בישראל מכירים באפשרות מתן צו ירושה גם מצד העיזבון בישראל על סמך הבקשה שהוגשה מטעם היורש (תקנה 25 לתקנות הירושה).

בין אם היורש יכול לרשת על סמך טענה כי אינו מודע לקיומם של יורשים אחרים בישראל או מחוץ לישראל, בית המשפט במדינת ישראל קבע כי אין די באמירה כזו, ככזו.

ההלכה הראייתית המנחה את הסוגיה התבררה פעמים רבות בבתי המשפט לענייני ירושה בישראל, שכן זכותו של תובע בירושה בישראל אינה חורגת מחובתו בהוכחת קרבת משפחתו למוריש הישראלי אלא חייבת להביא ראיות לכך שאין יורשים אחרים ב. ישראל או מחוץ לישראל, מלבד בירושה של הנפטר הראוי לה.

יצוין כי דרישה זו מבוססת על העיקרון לפיו התובע בדיני הירושה בישראל טוען לזכות ירושה, חובת הוכחתה והוכחה שאין יורשים על פי הדין הישראלי לפניה או זכאים. לרשת עמו לפי חוק הירושה וחוק העיזבון.

ירושה בישראל, עורך דין ישראלי לענייני ירושה, עורך דין ישראלי
תמונה על ידי קלריס מאייר עַל

הראיות הנדרשות בהליך הצוואה בישראל

בקביעת אופי הנטל הראייתי המוטל על הטוען לזכאות לירושה יש להביא בחשבון את המטרות שדיני הירושה הישראליים באים להשיג. מטרות אלו קשורות קשר הדוק לערכים החברתיים העומדים בבסיס מוסד הירושה על פי החוק במדינת ישראל.

אחד הערכים המרכזיים בהקשר שלפנינו הוא קיום צוואתו המשוערת של המוריש להותיר ירושה ומקרקעין במדינת ישראל, לפיה רכושו יחולק בין קרוביו.

יודגש כי לצד השיקול של קיום צוואתו המשוערת של המוריש, יש להוסיף את השיקול של זכות היורשים לרשת בישראל. לשיקול זה שני פנים: מצד אחד ניצבים היורשים הקיימים אשר תובעים את חלקם בעיזבון המצוי בישראל. מהצד השני עומדים היורשים הפוטנציאליים שקיומם אינו ודאי.

נושאי ראיות חשובים בישראל בתיקי דיני ירושה וירושה - הליך צוואה בישראל

לפיכך, חלוקה פסולה של העיזבון המצוי במדינת ישראל, ללא ידיעתם והתעלמות מקיומם, עלולה לחשוף את היורשים הקשורים בירושה בישראל לעובדה מוגמרת לפיה ישמשו נכסי העיזבון כך שלא יוכלו ליהנות מהם. . שיקול זה קשור קשר הדוק לצורך לשמור על יציבות צו הירושה שניתן על ידי רשם הירושה בישראל, סדרי הדין בענייני ירושה, תשכ"ה-1965.

אי עמידה בדרישות ראייתיות מספקות שישמשו בסיס למתן צו ירושה בישראל עלול להוביל לתוצאות קשות. היא עשויה להוליד את הצורך בתיקון צו הירושה מחדש בזמן שמופיעים יורשים שחלקם בעיזבון לא ניתן להם. לתיקון צו הירושה בישראל יהיה חשיבות על מנת שיורשים קרובים יותר יקבלו את הירושה לפי חוק הירושה בישראל.

מה צריך להוכיח על מנת לקבל צו קיום ירושה ישראל ולקבל את העיזבון והנכסים הישראלים בישראל

לשם קבלת צו ירושה והעברת נכסי העיזבון ליורשים, הנטל הראייתי עליו עומדים היורשים הקיימים, כ.

יש צורך לבצע איזון נכון ומורכב בין המטרות העומדות על הפרק. במסגרת בקשה לצו ירושה יכולים להיווצר שני מקרים, אשר כמובן אינם ממצים את מגוון המקרים האפשריים בהם עלול מבקש צו ירושה בישראל להתקשות לבסס את התשתית הראייתית המוטלת על פי חוק הירושה. הפסיקה.

המקרה הראשון והברור ביותר הוא מקרה בו ברור לחלוטין שישנו קרוב משפחה לפי חוק הירושה בישראל הזכאי לרשת את הנפטר, אך לא ידוע אם הוא בחיים או לא.

נטל איתור מפת היורשים מוטל בדרך כלל על היורש או מנהל העיזבון המנהל את העיזבון עבור היורשים או אדם אחר שמונה על ידי בית המשפט בתיק ירושה, הנטל להוכיח שאתה היורש הוא הנטל בישראל על היורשים עצמם. ואין לעיין בהוראות חוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח-1978, חובה כללית לחפש יורשים פוטנציאליים שאת חלקם בעיזבון הוא מנהל במדינת ישראל לגבי ירושה מטעם היורשים.

במאמר זה דנו באפשרויות לביסוס התשתית הראייתית הנדרשת בישראל לקבלת צו ירושה מרשם הירושה בישראל לכל חלוקת הנכסים בעיזבון המצוי בישראל כאשר תמיד יש ראיות להבאת ראיות. להסיק את היעדרם מנסיבותיו ומאפייניו המשפחתיים של המנוח שהתיר את רכושו במדינת ישראל.

משרד עורכי דין ישראלי מנורה

עורכי הדין הישראלים שלנו מתמחים במשפט הישראלי משנת 2007.
משרד מונירה המשפטי הישראלי בלוס אנג'לס מסייע ללקוחות עם ירושה בישראל ועיזבון בישראל, רכישה ומכירה של נדל"ן בישראל, פתיחת עסק בישראל או השקעה בסטארט אפ בישראל.
צור קשר
תקריב
שִׂיחָה
וואטסאפ
לְשׂוֹחֵחַ
שברון-למטה-מעגל
HE
לינקדאין פייסבוק פינטרסט יוטיוב rss טוויטר אינסטגרם ריק בפייסבוק rss-ריק linkedin-blank פינטרסט יוטיוב טוויטר אינסטגרם